איך מנהלים הליך גירושין בקהילה קטנה

לפני מספר ימים פנתה אלי שלומית (שם בדוי) המתגוררת באחד היישובים במרכז הארץ. שלומית שיתפה אותי בדילמה מורכבת אשר עומדת בינה לבין בעלה. לדבריה היא ובעלה הגיעו ביחד להבנה שהנישואין שלהם תמו וששניהם רוצים בגירושין. אך עליה וקוץ בה, מאחר ושניהם מתגוררים ביישוב יחסית קטן, הם אינם מצליחים למצוא את הדרך להגיע להסכם בדבר חלוקת הרכוש והסדרי הראייה על הילדים. כאשר התעמקתי בהבדלים בין אלו המתגוררים בעיר לאלו המתגוררים ביישוב קטן, הסבירה לי שלומית שמאחר ו”אצלנו כולם מכירים את כולם, אנחנו לא יכולים לעשות שום צעד של שינוי מגורים או סטטוס בלי שהדבר יהפוך לשיחת היום ביישוב ואז הרכילות תגיע לילדים בצורה מעוותת”. לגבי חלוקת הרכוש היא הסבירה ש-“יש לנו בית פרטי שקנינו ורשום על שנינו. אין לנו כסף לקנות בית שני עבור זה שיצטרך לצאת מהבית. ומאחר ואין בתים שמתאימים גם לילדים, להשכרה בסביבה, אנחנו לא מצליחים למצוא פתרון”.

המצב של שלומית ובעלה הוא מצב מוכר לרבים מהמתגרשים ביישובים בהם קיימים חיי קהילה שיתופיים. הקושי שקיים אצל כל אדם שנמצא בהליך גירושין, הן מהבחינה הרגשית והן מהבחינה הטכנית והכלכלית, הוא קשה בכל הליך גירושין. כאשר מדובר ביישובים קטנים הקושי עלול להיות גדול אף יותר מאחר ובני הזוג חוששים מההשפעה של הסביבה המתערבת (לעיתים שלא בכוונה) במשבר האישי שלהם.

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הקושי בהליך גירושין בקהילה קטנה, היא לפעול בניגוד לאינסטינקט להחביא ודווקא לשתף. היום גירושין כבר אינם דבר שיש להחביאו ודווקא הניסיון להחביא את המצב, הוא זה שמייצר בסופו של דבר את הנזקים הכלכליים והרגשיים הגדולים ביותר. בני זוג אשר ישכילו לשתף את הסובבים אותם , בכך שהם נכנסים להליך גירושין הנעשה בהסכמה של שני הצדדים, ייהנו מהזדמנות ייחודית לקבוע את כללי המשחק ואת המותר והאסור לסביבה בתוך הליך הגירושין. שיחה פתוחה וכנה עם הסובבים את בני הזוג, בה יוכלו להגדיר מתי והאם מותר להתערב, לייעץ או לשמש כמשענת וכגב תומך, תאפשר לבני הזוג לקחת שליטה גם בהשפעת הגירושין על הסביבה וגם ליהנות מיתרונותיה של הקהילה.

בנוגע לחלוקת הרכוש הסברתי לשלומית שגם בהקשר זה ניתן להפוך את הקהילה ליתרון. למשל – מאחר ובין שלומית ובעלה קיימת תקשורת טובה (כפי שהיא מספרת), הם יכולים לשכור לתקופת ביניים (עד אשר ימצא סידור קבוע מתאים), יחידת דיור קטנה לאחד מהם ולעשות אחת משתיים: או לעשות חילופי משמרות בבית הגדול. כאשר במשך מספר ימים בשבוע האב יהיה עם ילדיו בביתם ובשאר הימים שלומית תהיה נוכחת. או לחילופין לקבוע הסדרי ראייה בהם ישהו הילדים עם האב אחרי בית הספר. ואת הלילות הם יעבירו בחדריהם האישיים עם שלומית כאחראית. אלו הן רק דוגמאות חלקיות לאפשרויות העומדות בפני זוג הרוצה להתגרש וחיי בקהילה סגורה, ורוצה לשמור על יתרונותיה של הקהילה. בהליך גישור גירושין ניתן להעלות הצעות רבות נוספות ולהגיע לפתרון האולטימטיבי לשני בני הזוג.

נדב נישרי, מגשר- מנכ”ל קבוצת יחד גישור המספקת שירותי גישור גירושין בכל חלקי הארץ וחבר לשכת המגשרים בישראל.