אומנות הפיתוי- שינויים שקטים

תהיו אנושיים בבקשה

אם אנשים היו מספרים באופן כנה כמה פעמים ניסו להתחיל עם בחורה והיא אמרה לא, כמה פעמים ניסו להוציא טלפון ממישהי, כמה זמן עקבו אחרי בת השכן, איך ניסו לשווא להתחיל עם מישהי באתר ההיכרויות ועוד-  אז הייתה תקווה לאלו שלא מנסים בשל הפחד כי יסרבו להם. אם היו יודעים איך בחור מצליח, כריזמתי, נשוי לאשה יפיפייה, גר בוילה, עובד במחשבים, מרוויח הון ונוצץ מכל עבר, היה פעם בחור חסר ביטחון שהסמיק מכל בחורה- אז היו אולי גם הם מצליחים לאזור אומץ ולצאת לניסיונות הכיבושים.

אך הדבר אינו כך, על כישלונו של התותח לא שומעים. הוא יסתיר כישלון אפילו מעצמו במקרים מסויימים. הלוזר, לעומתו, ימשיך לתקוע גול עצמי כסיזיפוס. לא יתחיל עם אף אחת וכמובן גם ולא יתקדם.

ספר עזר

הספר “מיי סוד- סטס סגין” נכתב בדיוק על הנושא הזה. על הצורך להיכשל שוב ושוב כדי להתחזק ובסופו של דבר להצליח ולקצור את הפירות הריחניים. סטס, כותב הספר ממש שולח את קוראיו לעבר המטרות- הוא מנחה את קוראיו לצאת ולהתחיל עם בחורות. כל זאת כדי שיקבלו סירוב. ההיגיון פשוט- הבחור החרד מקבלת הסירוב השטני אינו מתחיל עם הבחורה, הוא פשוט אינו עושה דבר. כאשר הוא אוזר אומץ, מתחיל אתה ומקבל סירוב הוא אומנם מרגיש רע אך הוא מבין שהכל נותר כשהיה וכי הוא עוד בחיים. עוד סירוב ועוד סירוב והוא כבר ניגש אל בחורות יותר בחופשיות- כי כבר נכשל בעבר, שום דבר לא יהיה חדש עבורו במידה ויכשל שוב. הוא מתחיל לשדר שלווה כשהוא פונה אל בחורה זו או אחרת ואז- ביום בהיר הוא מתחיל איתה, היא מחייכת ורושמת את הפלאפון שלה. אותו הבחור קלט את אומנות הפיתוי.

כך זה עובד. כמה פשוט כמה גאוני. לצורך התגברות על הפחד צריך “להכנס בו”. סביר להניח שכאשר יביט אותו בחור לאחור, על הזמן בו שקשק מפחד בקרבת הבחורות הוא יצחק על עצמו כי עכשיו זה דבר כל כך פשוט ומהנה.