לאן פונים כדאי לעשות בדיקת שמיעה וכמה זה עולה?

בדיקה הבוחנת את יכולת השמיעה יכולה לסייע להתאמת מכשירי עזר. במאמר הבא נסביר איפה עושים את הבדיקה ונציג את המחירים המקובלים בענף

המטרה של בדיקת שמיעה היא לבחון את יכולת השמיעה הטבעית של אדם. הבדיקה מבוססת על שלוש פעולות שהאוזן אמורה להיות מסוגלת לבצע:

• לקלוט גלי קול
• לתרגם גלי קול לאותות חשמליים
• להעביר את האותות החשמליים למוח כדי לפענח אותם לצלילים

הבדיקה מתמקדת בחלקי האוזן ובעיקר באפרכסת ותעלת השמע. באמצעות הבדיקה ניתן לזהות האם יש הפרעות שמיעה ולסווג אותן. סוג אחד של הפרעת שמיעה עלול להיות חסימה של גלי הקול בדרכם לאוזן הפנימית, בעוד סוג שני בא לידי ביטוי באי-העברה של אותות חשמליים מהאוזן למוח. דרך אחרת לבחון את ההבדלים בין ההפרעות היא באמצעות המושגים “הפרעת הולכה” לעומת “הפרעה עצבית”.

כך תדעו מתי לבצע בדיקת שמיעה

אלו המקרים שבהם יש לבצע בדיקת שמיעה:

• הערכת ירידה בשמיעה לאחר דיווח על הפרעות בשמיעה
• הערכת סוגי פגיעה בשמיעה ומידת החומרה שלה
• במסגרת בדיקת סקר לתינוקות וילדים
• במסגרת בדיקת סקר למבוגרים או בני נוער שנחשפים באופן קבוע לרעשים
• לצורך הערכת הפרעות שמיעה אצל אנשים שנוטלים תרופות העלולות לפגוע בשמיעה

אין צורך בהכנה מוקדמת לביצוע הבדיקה וניתן לבצע אותה בקופות החולים או במרכזים פרטיים. מומלץ לציין בפני הרופא היסטוריה של דלקת באוזן התיכונה לפני שמקבלים הפניה לבדיקה, וכך למנוע מצב של ירידה זמנית בשמיעה עקב הצטברות נוזל או מוגלה.

על אף האמור לעיל, לא בכל מכון שמיעה או קופת חולים מבצעים את כל הבדיקות הקיימות. יש סוגים שונים של בדיקות וההבדלים ביניהם עשויים להיות משמעותיים. הבדיקה הסטנדרטית לדוגמא קובעת האם קיימת הפרעת שמיעה ומתייחסת לדרגתה ולסוג ירידת השמיעה. לעומת זאת, בדיקת היענות אקוסטית בודקת את מצב האוזן התיכונה באמצעות מכשיר ייעודי. בדיקת CT מיועדת לבחון את תקינות המבנה הפנימי של האוזן, בעוד בדיקת הדים קוכליאריים מיועדת לבדוק את תקינות האוזן הפנימית וגם לספק הערכה על תפקוד השבלול.

בדיקות התנהגותיות לעומת בדיקות אובייקטיביות

כדאי גם להבחין בהבדלים בין בדיקות התנהגותיות לעומת בדיקות אובייקטיביות. בדיקות התנהגותיות נערכות בחלל אטום שאינו חדיר לרעשים חיצוניים, כאשר המטרה היא לבדוק תגובה לקולות, צלילים ומילים המועברים לכל אוזן בנפרד באמצעות אוזניות או רמקולים. מנגד, בדיקות אובייקטיביות מבוצעות בצורה ממוחשבת. הן לא דורשות את שיתוף הפעולה של הנבדק והן מסייעות להעריך את המצב הפיזיולוגי של מרכיבי האוזן.

לצד בדיקות התנהגותיות ובדיקות אובייקטיביות, יש אפשרות להשתמש באודיוגרמה. זהו תרשים של תוצאות הבדיקה המציג כל אוזן בנפרד. באמצעות התרשים ניתן לזהות את עוצמת הסף השמיעתי על פי מדד דציבלים, כמו גם להשתמש בציר אופקי כדי לציין את תדירות הצלילים במדדי הרץ. התרשים נחשב יעיל בהתאמת מכשירים וציוד נוסף.

טווח מחירים של הבדיקות הנפוצות

עלות של בדיקת שמיעה בודדת נעה סביב 40 שקלים במכוני השמיעה בתוך בתי החולים, לעומת 200 ש”ח במכוני שמיעה פרטיים. בדיקות נלוות גוררות כמובן תשלום נוסף והתאמה של מסגרת הטיפולים.

עם זאת, חשוב לציין שיש מכוני שמיעה המציעים בדיקה בחינם במידה והמטופל שאצלו נמצא ליקוי רוכש מכשיר שמיעה. דרך נוספת לחסוך בהוצאות היא לפנות למכונים שעובדים בהסדר עם קופות החולים. במכונים אלו מציעים את הבדיקות בעלויות מסובסדות ובהתאם לביטוח הרפואי הספציפי שיש לכל נבדק.