גורמי סיכון לטרשת עורקים

מבוא

טרשת עורקים היא מחלה של העורקים, שהם כלי דם המספקים דם נושא חמצן לרקמות הגוף. אצל חולים בטרשת עורקים מצטברים חומרים שומניים, המכונים רבדים טרשתיים, על הדפנות הפנימיות של העורקים. הרבדים הטרשתיים מכילים כולסטרול, מרכיבים שומניים אחרים וכדוריות דם לבנות. התוצאה הישירה היא הקשחה של דפנות העורקים ועקב כך היצרות הקוטר הפנימי של העורק.

תהליך המחלה

כשעורק נחסם באופן מלא, נפגעת אספקת הדם לרקמת המטרה, והתאים ברקמה מתים מחוסר חמצן. כך קורה בהתקף לב עקב חסימה של העורקים הכליליים.

טרשת עורקים אינה מתרחשת רק בעורקים הכליליים אלא עלולה להתרחש בכל עורקי הגוף, והסימנים שלה תלויים באזור החסימות. חסימה בעורקי המוח יכולה לגרום לאירוע מוחי המתבטא בשיתוק או בחוסר יכולת לדבר כתלות בחלק במוח שנפגע. חסימות בעורקי הרגליים גורמות לקשיי הליכה וחסימות בעורקי העיניים גורמות להפרעות ראייה.

למרבה הצער טרשת העורקים אינה גורמת במרבית שלביה לסימפטומים שיביאו את המטופל לרופא ולשינויים נדרשים באורח חייו. הסימפטומים מופיעים בדרך כלל כאשר טרשת העורקים נמצאת כבר במצב מתקדם ולכן לרוב מעידים על בעיה בריאותית מהותית כגון מחלת לב או מחלת עורקים היקפית.

טרשת עורקים היא מחלה שמתחילה כבר בגיל צעיר אך היא באה לידי ביטוי בדרך כלל החל מגיל 50-60. היא מתפתחת במידה מסוימת אצל כולם אך גורמי סיכון מאיצים את התפתחותה.

גורמי הסיכון

לטרשת עורקים גורמי סיכון שיש ביכולתנו להקטין וכאלו שאין ביכולתנו להקטין.

הגורמים שאין ביכולתנו להקטין כוללים תורשה ומחלות כגון יתר לחץ דם וסוכרת. המחלות הללו מהוות גורם סיכון להאצת התפתחות טרשת העורקים. גורמים נוספים יכולים להיות עודף סידן – הגוף אינו מצליח להוציא את הסידן מהגוף (לא נפוץ) ואי ספיקת כליות כרונית.

גורמי הסיכון שביכולתנו להקטין קשורים לאורח החיים:

• תזונה – אכילה של שומן מהחי (בשר שמן, חמאה, ביצים) מהווה גורם סיכון מרכזי לטרשת עורקים ויש להמעיט באכילתם. רמת כולסטרול גבוהה בדם מהווה גורם סיכון למחלות לב והיא מושפעת מאכילת שומן מהחי.

• השמנה – מהווה גורם סיכון מרכזי לטרשת עורקים. היא מושפעת מכמות הקלוריות הכללית שבמזון, גם זו שמקורה בשומן וגם זו שמקורה באבות מזון אחרים.

• עישון – מזרז את התפתחות טרשת העורקים. מבין כל גורמי הסיכון שקשורים לאורח חיים, זהו הגורם המסוכן ביותר.

• פעילות גופנית – התמדה בפעילות גופנית ושמירה על כושר גופני מעכבים את התפתחות המחלה. בנוסף, כאשר מתמידים בפעילות גופנית, מרגילים את הלב להתכווץ בחוזקה רבה יותר. כתוצאה מכך, שריר הלב מתחזק ויותר דם מוזרם דרכו בכל פעימה. כלומר, כאשר הכושר הגופני הוא טוב, קצב הלב יורד, אך בכל פעימה כמות דם גדולה יותר מוזרמת לכל חלקי הגוף.

לסיכום, חשוב כבר בגיל צעיר לאמץ אורח חיים המקטין את גורמי הסיכון להתפתחות טרשת עורקים ובכך למנוע מחלות רבות בגיל מאוחר יותר.