עיצוב גינות נוי

 עיצוב גינות נוי מתחלק באופן גס לשני ערוצים: עיצוב של סביבות ועיצוב של אובייקטים. עיצוב של גינות נוי גדולות המיועדות לשהייה צריך לכלול היבטים תפקודיים נוספים לעומת עיצוב של גינות נוי זעירות.

עיצוב גינות נוי בגדלים שונים

עיצוב גינות נוי מיועד להפוך אזורים שוממים ובלתי מנוצלים למוקדי משיכה, בין אם מדובר בתחום הפרטי או בתחום הציבורי. גינות נוי מעוצבות, או, לייתר דיוק, מפוסלות, בעיקר באמצעות חומרים טבעיים: צמחייה, אבנים וטוף, חול ומים. חומרים מלאכותיים מהם עשויים פרטי ריהוט רחוב, צריכים להשתלב באופן מושלם בקומפוזיציה, בין אם בדרך הניגוד או בדרך ההתאמה.

עיצוב גינות נוי אפשרי בקני מידה שונים. כך, למשל, ניתן לעצב גינת נוי ציבורית בתור גן בוטני עבור קהל רחב. יחד עם זאת, ניתן לעצב גינת נוי גם על גבי שטח של מטרים מרובעים אחדים – בחצרות פרטיות של בתים, על גבי גגות, בסיומן של סמטאות, בנישות של גדרות. ניתן ליצור גינת נוי גם כערוגה בודדת ליד חלון של בית. בצורה כזאת ניתן לעצב את הנוף הקרוב באותם המקומות בהם לא קיים נוף רחוק שמושך את העין.

ההבדל המהותי בין גינת נוי רחבת מימדים לבין גינת נוי זעירה הוא ביחס בינה לבין הצופה. גינת נוי גדולה היא חלל לכל דבר, והצופה נמצא בתוכה. גינת נוי זעירה היא מקום קטן מדי לשהייה, ולכן הצופה נמצא מחוצה לה. ההבדל הזה גורר אחריו הבדל משמעותי נוסף: בעוד שגינת נוי גדולה אמורה לשמש גם כמקום שהייה, גינת נוי קטנה היא ישות עיצובית בלבד, וניתן להתייחס אליה כאל אובייקט ולא כאל סביבה.

לסיכום, עיצוב גינות נוי מתאפשר בשני ערוצים עיקריים. כאשר מדובר בגינות גדולות מימדים המאפשרות שהייה, התכנון יהיה תכנון של סביבה, ויכלול בתוכו שיקולים תפקודיים של הליכה, ישיבה, נגישות, הצללה, הפרדה אקוסטית, וכדומה. גינה כזאת תכלול ריהוט רחוב מתאים, כגון ברזיות ואשפתונים. לעומת זאת, גינת נוי זעירה בגודל של ערוגה היא אובייקט, והשיקולים לעיצובה יהיו שיקולים אסתטיים בלבד.