סימון דרכים – חברת אדירס טאץ

סימון דרכים הוא אמצעי יעיל ומקובל להסדרה של תנועה סואנת של קבוצות אוכלוסיה שונות לצורך מניעת תאונות. המאמר דן באמצעים השונים לסימון דרכים.

סימון דרכים: סדר על הכביש

סימון דרכים הוא שפה בה משתמשות הרשויות להסדרת התנועה והחנייה באזור. סימני הדרך המקובלים מגדירים מדרכות, נתיבים ומעברי חצייה, כיווני נסיעה מותרים וככרות תנועה, שוליים, מקומות חניה שמורים, תחנות אוטובוס ועוד ועוד. אנו רגילים לסימון דרכים, וקשה לנו לדמיין איך נהגים יכולים להסתדר בלעדיהם.

הצורך בסימני דרך ברורים הופיע עם התפתחותם של כלי הרכב המנועיים והפיכתם לאמצעי התחבורה הפופולרי ביותר. אין ספק שגם התחבורה המסורתית (עגלות וכרכרות) וגם התחבורה האקולוגית המודרנית (אופניים) היו דורשות הסדרה : בכל מקום בו קיים עומס תנועה של כלי תחבורה שונים אשר נוסעים בכיוונים שונים ובמהירויות שונות יש למנוע כאוס ולהשליט סדר. יחד עם זאת, המהירויות הגבוהות של המכוניות וחומרת התאונות בהשתתפותם האיצה את תהליך ההסדרה.

סימון דרכים מתבצע במספר אופנים. צביעה היא אחת מהן. באמצעותה ניתן לסמן על גבי מסעת הכביש את נתיבים, כיווני תנועה, מעברי חצייה וכדומה. כמוכן, צביעה מאפשרת להגדיר אזורי חניה ומקומות חניה בודדים. יחד עם זאת, צבע איננו האמצעי היחיד לסימון דרכים.

שינוי מפלס המשטחים השונים שעל הכביש ושימוש בחומרי ריצוף שונים יכול גם הוא להגדיר טריטוריות. הדוגמא הבולטת לכך היא פסי האטה: הגבהות מקומיות שמחייבות את הנהגים להוריד את המהירות באזורים רגישים. דוגמא אחרת היא הבדל המפלסים שבין המדרכה לכביש, או העלאת מפלס מעבר החצייה למפלס המדרכה בצורה שתחייב את הנהגים להאט. שימוש בריצופים משתלב על גבי המסעה מסמן בדרך כלל מדרחוב או רחוב הולנדי. בנוסף, סימני דרך יכולים להתבצע באמצעות אלמנטים שקועים מחזירי אור, גדרות וכדומה.

לסיכום, סימון דרכים נועד להסדרת תנועה של מספר קבוצות שונות. במציאות המודרנית מדובר בדרך כלל בכלי רכב, הולכי רגל, רוכבי אופניים, ורכבת. הסימון מתבצע במספר אופנים שונים, שצביעה היא רק אחד מהם.