הנצפים ביותר

סטרואידים: מסטרון נגזר DHT

המסטרון הינו נגזר מה- DHT, דבר זה שומר על כמה מאפיינים זהים הורמון האב שלו (דיהידרוטסטוסטרון), שאחד מהם הוא חוסר יכולתו לקיים אינטראקציה עם האנזים ארומטאז. אנזים ארומטאז הוא האנזים האחראי להמרה של אנדרוגנים לאסטרוגנים. לכן, מסטרון לא יפגין תופעות לוואי אסטרוגניות בכל מינון, מה שהופך את המסטרון כמבטל את הסיכונים הבאים: צבירת מים ונפיחות (עקב בצקות), לחץ דם גבוה (כתוצאה מהחזקת מים), עלייה בשומן וגינקומסטיה. אנשים באמצעות השימוש במסטרון חווים רק עלייה במסת השרירים ללא תוספת משקל של מים. לכן המסטרון נחשב לאחר סטרואידים אנבוליים מועדפים ע”י רוב מפתחי גוף וספורטאים בעונת החיטובים לקראת התחרויות והדיאטות.

הספר: סטרואידים – כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול! הינו יחודי בשפה העברית אשר דן אודות התרופות שספורטאים נוטלים בכדי לפתח את השרירים, הכושר והכוח.

 

ספרות מקצועית נוספת:
הספר: 
ספורטולוגיה-המדריך לספורטאי 
הספר: אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף
הספר: 
סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול! 

בשל פעילותו האנבולית הנמוכה עד בינונית, המסטרון אינו נחשב כסטרואיד אנבולי היעיל כתוספת לעלייה במסה השרירית, הוא משמש רק למפתחי גוף התחרותיים שרוצים להשיג מראה מאוד נוקשה וחטוב של הגוף והשרירים, על הבמה במופע הפוזינג. עם זאת, רצוי לציין, כי המאפיינים אלה של “התקשות” או מראה נוקשה של השרירים ע”י השימוש במסטרון אינם נראים בכל שלב, אלא רק שהספורטאי בעל אחוזי שומן נמוכים מספיק בגוף (מתחת ל- 10% שומן בגוף) בכדי לראות את ולאפשר לתופעות האלה של התקשות השרירים להיות גלויות לעיין.

המסטרון קיים בשתי גרסאות שונות של דרומוסטנולון פרופיונאט (Propionate Drostanolone) ודרומוסטנול איננטאט (Drostanolone Enanthate). הגרסה הפופולרית ביותר היא גרסת דרומוסטנולון פרופיונאט, ואחריו בפופולריות דרומוסטנולון איננטאט.  התוספת של אסתר זה משנה את זמן מחצית החיים של הורמון וקצב שחרורו.

מסטרון (Masteron) הינו סטרואיד אנאבולי שמו הגנרי דרוסטנולון (Drostanolone). המסטרון הינו סטרואיד אנבולי הניתן בזריקות על בסיס שמן, והוא נגזר מההורמון דיהידרוטסטוסטרון (DHT), מה שהופך את המסטרון לחבר של משפחת הסטרואידים או האנלוגים של ה- DHT. סטרואידים אנבוליים אחרים השייכים למשפחת הדיהידרוטסטוסטרון, כוללים: אנאבר, וינסטרול, אנדרול, פרימובולן ועוד. המסטרון בעל פעילות אנבולית מתונה במקרה הטוב (דירוג אנבוליים של 62-130), והשפעה אנדרוגנית נמוכה למדי (25 – 40). זה מדגים הבדל בולט בהשוואה לטסטוסטרון.