הנצפים ביותר

מאקרואיזם – המהפכה בשיטת הממשל

תקציר
מאקרואיזם – המהפכה בשיטת הממשל
מאקרואיזם היא שיטת ממשל הנגזרת מתיאוריית חוקי המערכת. חמישה חוקי מערכת, שיפורטו בהמשך, מבטיחים קיום מערכת ושמירתה בטווח החיים. תנאים קיצונים מכל סוג, או מוטציות כוחניות מכל תחום הם אלו הדוחפים את המערכת אל מחוץ לטווח החיים.

מאקרואיזם אינו תפיסה חברתית סוציאליסטית או קפיטליסטית.
חלקים בו מביאים לידי ביטוי ערכים הנתפסים כקפיטליסטיים בשיח הציבורי, כגון צמצום מעורבות הממשלה בחיי האזרח או הענקת זכויות רחבות וחופש לפרט, ככל האפשר. לעומתם ערכים אחרים נתפסים כסוציאליסטיים כגון אחריות המדינה להבטחת רף שירותים בסיסי לצורכי הקיום של אזרחיה או הבטחת שירותים בסיסיים במגמה לשפר את איכות חיי האזרח.

מאקרואיזם הוא ביטוי מעשי לערך “דמוקרטיה”. מדובר בדמוקרטיה הרואה באזרח ריבון הבוחר נציגים לפעול בשמו ולטובתו. הגדרה זו שגורה בפי כל אזרחי הארצות הדמוקרטיות, אף שבפועל שיטת הממשל במדינותיהם אינה משקפת את ריבונות האזרח במדינה.

ישנה סיבה מרכזית לכך שהרעיון הדמוקרטי הקיים היום הוא סיסמה ריקה מתוכן למרות ההצהרות והכוונות. שורש העיוות הוא במבנה הממשל הדמוקרטי, שבעטיו צמחה אליטה עולמית חדשה. כמו כל אצולה לאורך ההיסטוריה, גם אליטה זו מורכבת מקבוצת שליטים בעלי כוח מופרז וזכויות יתר המנכסים לעצמם את רוב השפע העולמי. האליטה יצרה פערים עצומים וקיצוניים בין מדינה למדינה וכמובן בין האזרחים בתוך המדינה עצמה , ואלה עלולים להביא להתפוררות החברה.
שורש העיוות שהוליד מציאות זו הוא כאמור מבנה הממשל.

כיום מבנה הממשל הדמוקרטי זהה למבנה הממשל הדיקטטורי בעבר. עקב כך נוצרו מוקדי כוח ומדיניות שהביאו לדמוקרטיה כוחנית ולא נתנו ביטוי לרצון האזרח. העתקת מבנה הממשל הדיקטטורי היא שגויה משום שמבנה זה אינו משקף את מהות השוני בין ערכי שתי שיטות הממשל. מנקודה זו צמחה הטעות ויצרה מוקדי כוח המכתיבים מדיניות ומנתבים את הממשל. הניסיונות לחוקק חוקים למיניהם, להטיל הגבלות, להסדיר רגולציה ולהנהיג רפורמות למיניהן אינם אלא טיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה.

מאקרואיזם אינו מסתפק בהגדרת עקרונות לתבנית ממשל שתשקף את חוקי המערכת, אלא הוא מציג בפועל חלופה למבנה הממשל הקיים. מבנה ממשל זה יבטיח את העיקרון שהאזרח הוא הריבון במדינה ומתוגמל מפירותיה. השוני המרכזי במבנה ממשל לפי עקרונות המאקרואיזם הוא חלוקת הכוח השלטוני למוקדים רבים שכל אחד מהם יהיה מופקד על תחום מוגדר. מוקדים אלה יהיו מבוקרים, שקופים ויכהנו בהם נציגים שנבחרו על ידי האזרחים. לצורך כך יוגדל מספר רשויות הממשל והן יכללו: ממשלה, בית מחוקקים, בית ממשל קהילות, בתי משפט, רשות פיקוח ורשות קהילות.

רשות קהילות. ניהול המדינה כיום באמצעות חלוקה לאזורים גיאוגרפיים נובע משיקול לוגיסטי של הממשל שצמח מהצורך בעבר להטיל את מרות השלטון. בשיטת ממשל המבוססת על עקרונות המאקרואיזם החלוקה תהיה על בסיס קהילות שיש להן ערכים משותפים או אורח חיים ייחודי, או אינטרס כלכלי משותף וכדומה. החלוקה תהיה לקהילות ראשיות ולקהילות משניות הנוגעות לאופי חייו של כל אזרח, והוא יוכל להחליט להצטרף אליהן על פי בחירתו. החברות בקהילה תכלול את הזכות להיות בעל מניה בעסקי הקהילה, שיניבו רווחים לחבריה. מספר קהילות רב יבטיח את ביזור השפע והעוצמה הכלכלית למגוון אזרחים רב.

רשות מפקחת. רשות חדשה נוספת תהיה רשות מבקרת ומפקחת. יצר הקיום בכל מערכת בא לידי ביטוי בשאיפה להתרחב ולהתעצם. תפקידה של הרשות המפקחת יהיה למנוע ריכוז כוח יתר של רשות או כל מוקד כוח אחר ולבקר את תפקודה של כל רשות והשירות שהיא תיתן. מערכי הרשות המפקחת יאוישו בחלקם על ידי נבחרים שלא בשכר (באמצעות מס קהילה, שדיון מורחב בו ייעשה בפרק שרות מ”ק ) במחזוריות שתמנע את השחתת הפיקוח.

בית ממשל קהילות. רשות חדשה שלישית תהיה בית ממשל קהילות. רשות שלטונית זו תעסוק במתן שירותים לאזרח ובקידום הקהילות וחיזוקן. העברת רוב הרגולציה מהממשלה לטובת בית ממשל קהילות תבטיח התמקדות, יעילות ושיפור בתפקוד של המנהל הציבורי. הקמת רשות זו תאפשר את ביזור עוצמת הממשלה והעברת חלק מכוחה לסמכותה של רשות

לתמיכה בספר כנסו לקישור

 מאקרואיזם – המהפכה בשיטת הממשל

alt