השוני בין עובד למנהל

כאשר נאלצים עובדים לעבוד במקביל למנהל החברה שלהם, תמיד ניתן לראות בתהליך מיוחד הקורה אל מול העיניים. אנחנו מטבענו שואפים תמיד לעלות מעלה מעלה ולעיתים שוכחים, לא מרצון, את נקודות הקושי השונות בהם התמודדנו.

בפרויקט שעסק בהנגשת הבכירים לעבודה עם העובדים הזוטרים, ניתן היה לשים לב לשלבים הראשונים בהם דחייה וחוסר תקשורת הפכו לשותפויות אמיצות. ההתמודדות של בכיר מול משימות היומיום של עובדים בתפקידים שונים בחברה, לא רק שמזכירים לו את עברו, אלא בעיקר מעלים בו את היכולת להעריך מאמצים לא פשוטים.

תהליך זה הינו בריא וחיובי מאוד לכל חברה ומנהיגות אמתית באה מתוך היכולת להכיל ולהבין כל עובד במקומו שלו וכמובן, להעריך את יכולותיו ולא לזלזל באף אחד.

חברות שמצליחות להתנהל עם מנהיגות ושותפות מתוך הכרה בערך העובד בכל משרה שהוא מחזיק, יביאו לא רק לעלייה ברמה החברתית של עובדי החברה, אלא בעיקר ברמת התפוקה וגם הכנסות החברה – וזאת רואה חשבון יוכל לראות ולומר.

 

המסקנות הינן ברורות

עובדים במשרות הכלליות/סטנדרטיות מהווים חלק בלתי נפרד מהחברה והם הם הכח הגדול לעסק מצליח.

ברגע שמנהל או בכיר נמצאים בשטח ומכירים את “האמת” שקורת בחברה, יש להם גם היכולת לשנות ולבצע וכמובן להבין ולהעריך את צרכיהם של העובדים.

הכל מתחיל מהראש, אבל ראש שמבין את צרכי עובדיו יכול בהחלט לפעול ולייצר עשייה ועבודות איכות של העובדים.

מענה, פתרון והקשבה לעובדים ולצרכיהם, הם מפתח לאפקטיביות והצלחה. במקום שבו העובד מכובד, כך גם מלאכתו הופכת מכובדת והוא מרוצה ושמח בעבודתו.

עבודה שמהווה בית שני עבור העובד, תפיק הרבה יותר מאשר מקום עבודה שבו העובד מרגיש אורח. בעל בית מחויב למצבו הכללי של ביתו, אורח אינו מחויב לשום גורם.

 

בכיר הרואה בעובדיו מקור השראה והצלחה, יוכל להנהיג ולהצעיד את חברתו לגבהים ולהצלחות.
וכל זאת באמצעות ההבנה והשילוב בין יכולות העובדים השונים ושילוב הפוטנציאל המלא שלהם בחברה.